#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בכל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית?	אם לא השלים התענית עד צאה&quot;כ לא נחשב תענית לגבי חיוב תעניותו וגם לגבי אמירת עננו [לפי המחבר]	סימן תקסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך להמתין עד צאה&quot;כ 1) בתענית שמתחיל מבעוד יום 2) בתענית שמתחיל בבקר?	"1) [כגון ט&#x27; באב או תענית גשמים בא&quot;י] פשוט דצריך להתענות עד צאה&quot;כ דאמרינן בגמ&#x27; פסחים (נ&quot;ד ע&quot;ב) ספק שלהן אסור (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) 2) אע&quot;פ דמדינא יש מקום להקל בבין השמשות מ&quot;מ נוהגין להחמיר דאין אנו בקיאין בזמן בין השמשות, ובפרט דלפי ר&#x27; יוסי הוי ודאי יום עד צאה&quot;כ, והב&quot;י הביא הגהות מיימוניות דכתב עוד טעם להחמיר דיש להחמיר באפוקי יומא דיש חזקת יום התענית וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ב) (מג&quot;א ריש סימן, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) הביא כמה ראשונים דמקילין לאכול משקיעת החמה (רא&quot;ש בשם רבינו יונה, רמב&quot;ם, ר&quot;ן, רש&quot;י, תוס&#x27; ע&quot;ז ל&quot;ד ע&quot;א) וכתב דהסומך על ראשונים אלו אין מזניחין אותו"	סימן תקסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם קיבל על עצמו להתענות אפי&#x27; מבעוד יום, האם מותר לאכול בין השמשות בתחילת התענית?"	"אם קיבל עליו כתענית ציבור יש עליו חומרי ת&quot;צ וצריך להתחיל משקיעה, אבל אם קיבל עליו תענית יחיד מעיקר הדין מותר לאכול בין השמשות אבל טוב שלא ליכנס לבית הספק ויפסיק מבעוד יום (מג&quot;א ריש הסימן, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן צאת הכוכבים?	"כתב הרמ&quot;א בשם הגהות אשר&quot;י כשיוצאים ג&#x27; כוכבים בינונים [ולא גדולים (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), ולמוצאי שבת צריך קטנים ורצופים (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), קטנים מפני שאין אנו בקיאים בכוכבים בינונים, ורצופים משום תוספת שבת (מ&quot;ב סי&#x27; רצ&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27; וס&quot;ק ה&#x27;)] א&quot;נ שהלבנה זורחת בכח ומאירה על הארץ"	סימן תקסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומר תפילת עננו במנחה אם אין דעתו להשלים התענית 1) אם התנה מתחילה שלא להשלים התענית 2) אם לא התנה?	"1) המחבר ס&quot;ל כרוב מפרשים דאינו אומר עננו אע&quot;פ שאינו מחויב להשלים התענית, אבל הרמ&quot;א הביא התרוה&quot;ד ודעת מקצת רבוותא דנוהגין להתפלל עננו [דהא דאמרינן כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית אפי&#x27; לענין עננו היינו כשקיבל להתענות כל היום (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דפי&#x27; שיטה זו שאומר עננו רק אם מתענה עד שקיעת החמה ולא המתין עד צאה&quot;כ], והכריע הרמ&quot;א דיחיד שאומר עננו בשומע תפילה בלא חתימה יכול להקל לומר עננו אבל הש&quot;ץ לא יאמר עננו בחזרת הש&quot;ץ [אפי&#x27; בשומע תפילה (פמ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) {וצ&quot;ב קצת}] אלא בתפילת לחש שלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה י&quot;א), ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) ידלג תיבות צום תעניתנו דאינו מתענה כל היום, אבל הבגדי ישע והמחה&quot;ש ס&quot;ל דכיון שהוא מתענה עד חצות והוי כזורק אבן לחימת לא מיחזי כשיקרא ויכול לומר צום תעניתנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ונראה דלפי מש&quot;כ המג&quot;א (סי&#x27; קנ&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאזלינן בתר זמן הקמה ממטתו אם קם מאוחר והוא יאכל קודם שש שעות דידיה לא יאמר צום תעניתנו דהשתא לא שייך הסברא כזורק אבן לחימת, ועוד מצדד ידידי ר&#x27; משה דוויס שליט&quot;א דה&quot;ה אם קם קודם עלה&quot;ש לאכול אינו כזורק אבן לחימת} 2) המחה&quot;ש ס&quot;ל בדעת המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאע&quot;פ שצריך להשלים תעניתו מ&quot;מ יכול לומר עננו אפי&#x27; אם דעתו לאכול אח&quot;כ, אכן הגר&quot;א מחמיר דהכא אפי&#x27; המקצת רבוותא מודו דאינו יכול לומר עננו, וכן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) שלא לומר עננו בצירוף שיטת המחבר ורוב מפרשים דס&quot;ל דלעולם אינו אומר עננו כשאינו משלים תעניתו"	סימן תקסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל תענית שעות ואכל אחר חצות קודם שהתפלל מנחה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם התרוה&quot;ד דתו לא מצי למימר עננו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אמנם מצדד הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דאם ידלג תיבות צום תעניתנו מותר לומר עננו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל אם צריך להשלים התענית?	"צריך להשלים תענית אם צריך לקבלו או שהוא מתענה על החורבן שלעבר, אבל אם הוא מקובל ועומד וגם הוא מחמת תשובה שלעתיד הוי לצעורי בעלמא וא&quot;צ להשלים (תרוה&quot;ד סי&#x27; קמ&quot;ו, ב&quot;י)"	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העיר נוהגין להתענות אבל לאיש זה הוא פעם ראשון?	מסתברא דכוונתו על מנהגא וא&quot;צ קבלה ולא השלמה כשמתענין מחמת תשובה (ביה&quot;ל ד&quot;ה שרגיל)	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעשרת ימי תשובה?	"כתב הראבי&quot;ה שנוהגין להתענות בהם וא&quot;צ קבלה וגם הם ימים שמתענים מחמת תשובה וממילא א&quot;צ להתענות עד צאה&quot;כ אלא סגי כשיוצאים מביהכ&quot;נ [ואם קיבל בפירוש צריך להשלים (ביה&quot;ל ד&quot;ה כיון)], והוסיף התרוה&quot;ד דה&quot;ה אם מתענים כל הימים חוץ מיום אחד כדי שלא יהא כנדר ויהיה מותר במקום אונס בלא התרה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), אבל אם אינו רגיל להתענות אלא אחד או שתי ימים בעשי&quot;ת צריך קבלה וממילא צריך להשלים אלא אם התנה בפירוש שאינו רוצה להשלים (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בימים שא&quot;צ להשלים התענית מפני שא&quot;צ קבלה והוא מחמת תשובה, מתי מותר לאכול?	"לפי הגהות אשר&quot;י היינו מתפילת ערבית אחר פלג המנחה, ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ה&quot;ה בתפילת מנחה מפלג המנחה, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דנוהגין להקל מחצות ואילך, וכ&quot;כ המחה&quot;ש (סי&#x27; תקפ&quot;א), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) להקל להתפלל מנחה גדולה עם עננו ולאכול אח&quot;כ [והחיי&quot;א דמחמיר כאן עד פלג המנחה אפשר משום דדייק לשון המחבר &quot;עד שיצא מבית הכנסת&quot; אבל אין זה דיוק דזה היה מנהגם להתפלל מנחה בסוף היום (ביה&quot;ל ד&quot;ה עד)], והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) דטוב יותר להתנות בפירוש שאינו מקבל להתענות אלא עד אחר מנחה גדולה"	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביום א&#x27; דסליחות וערב ר&quot;ה?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דנוהגין להתענות בימים אלו וא&quot;צ קבלה וכיון שהם מחמת תשובה א&quot;צ להשלים, ומצדד דמה שנוהגין עכשיו להשלים היינו מחמת טעות וא&quot;צ התרה דראו הרמ&quot;א דכתב דאם מתענה יום אחד צריך קבלה ולהשלים והם אינם יודעים דהתם מיירי במי שאינו רגיל להתענות, ובזמן החיי&quot;א כבר נהגו שלא להשלים התענית (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) {וכן הוא בזמנינו שאין נוהגין להשלים התענית בערב ר&quot;ה, ולגבי יום א&#x27; דסליחות רוב העולם אין נוהגין להתענות אפי&#x27; תענית שעות וא&quot;כ לכאורה בעי קבלה}"	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתן ביום חופתו?	ה&quot;נ רגילין להתענות וא&quot;צ קבלה וגם מתענה מחמת תשובה ולפיכך א&quot;צ להשלים אלא יתפלל מנחה ויאמר עננו ובשעת החופה יכול לשתות הכוס (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ומ&quot;מ עדיף טפי להתנות בפירוש שאינו משלים התענית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבין המצרים?	"יש נוהגין להתענות בג&#x27; שבועות אלו, ואע&quot;פ שא&quot;צ קבלה אם רגיל בכך מ&quot;מ צריך להשלים דאין מתענין מחמת תשובה אלא מחמת חורבן שלעבר (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [ור&quot;א ב&quot;ר צדוק לא השלים מפני שהיה יו&quot;ט שלו (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)] {וצ&quot;ע מסי&#x27; תקמ&quot;ט דאמרינן דהעיקר הוא לעורר הלבבות לעשות תשובה על העתיד}"	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במ&#x27; ימים מר&quot;ח אלול עד יוה&quot;כ?"	ה&quot;נ א&quot;צ קבלה מי שרגיל להתענות כל ימים אלו, וכיון שהוא מחמת תשובה דלהבא א&quot;צ להשלים התענית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית 1) בה&quot;ב 2) ערב ר&quot;ח?	"1) מבואר בסי&#x27; תקס&quot;ו דבעי קבלה, והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) מאי שנא מתענית דבין המצרים דאמרינן דלא בעי קבלה אע&quot;פ שרק אחד מני אלף מתענין, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה שרגיל) דאפשר דרק במקום שאין רגילין להתענות בעי קבלה, ועוד תי&#x27; דאפשר שכל המנהג להתענות בה&quot;ב היה דוקא אם קיבל בפירוש או בעניית אמן, ובזמנינו שאין רגילין להתענות בודאי צריך קבלה בפירוש או בעניית אמן, ומ&quot;מ בדיעבד אם ענה אמן יש להסתפק אם צריך להשלים ומצדד דיחיד יכול לומר עננו אע&quot;פ שאינו משלים 2) אינו מנהג קבוע וא&quot;כ צריך קבלה מבעוד יום וגם צריך להשלים אם לא התנה בפירוש (ביה&quot;ל ד&quot;ה שרגיל)"	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתנה שלא להשלים התענית?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דצריך להתנות בשעת קבלת התענית, והוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דאפשר דה&quot;ה אם התנה קודם לכן אמרינן דאח&quot;כ מקבל אדעתיה דתנאי קמא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ואפשר דהמג&quot;א נמי מודה לזה ולא בא לאפוקי אלא אם מתנה בשעת התחלת התענית (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)]"	סימן תקסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד שקיבל להתענות בערב שבת?	"מסתמא קיבל על עצמו להתענות עד צאה&quot;כ, ואם התנה בפירוש עד שישלימו הציבור תפילתם או עד מנחה גדולה מהני התנאי ויכול להתפלל עננו בתפילתו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז - י&quot;ח), אבל אינו יוצא בזה ידי נדרו אם היה עליו חיוב תענית (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) [אבל בתענית ציבור או תענית חלום לא מהני תנאי (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז), ואם קיבל תענית מחמת איסטניס פשוט דכוונתו היתה עד שיצא הציבור מבית הכנסת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)]"	סימן תקסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית חלום?	"צריך להתענות עד צאה&quot;כ אפי&#x27; בערב שבת (שו&quot;ע), שהרי מתענין תענית חלום אפי&#x27; בשבת (גר&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {וצ&quot;ב דעשרה בטבת אין מתענין בשבת ואפ&quot;ה משלימין בערב שבת}"	סימן תקסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקבל התענית מבעוד יום?	צריך לקבל תענית יחיד מבעוד יום [ואם לא קיבל התענית אינו עולה לו לחיובו] אבל א&quot;צ לקבל תענית ציבור או תענית חלום [דמשמיא רמו עליה והוי במקום הקבלה ושפיר מצי למימר עננו ביום צום תעניתנו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)]	סימן תקסב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא קיבל תענית מבעוד יום אלא בלילה האם צריך להתענות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) אם התחיל להתענות ביום זה צריך להשלים נדרו [בין להתענות כל היום בין להתענות עד חצות] דלא גרע ממי שמצער עצמו מבשר ויין ויש בזה כפרת עון, וכן נקטו הפמ&quot;ג וגר&quot;א, אבל היד אפרים ושיורי לקט מפקפקין דהוא כוון לצאת ידי נדרו ואינו עולה לו וא&quot;כ הוי קבלה בטעות ויכול לחזור בו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) {ונראה דתלוי בדעתו אם רוצה לקבל התענית אפי&#x27; אם אינו עולה לו לחיובו}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27; - ז&#x27;) מאריך לפרש דיש נדר לחוד ויש תענית לחוד, דנדר הוא כשאמר הריני אוסר כל אוכל עלי וזה איסור דאורייתא ואין נפק&quot;מ אם קיבלה מבעוד יום וכו&#x27;, אבל הכא מיירי בקבלת תענית דאינו נדר מדאורייתא דאינו בלשון נדר אלא הוא דין דרבנן וצריך התנאים של קבלת תענית דרבנן והיינו קבלה מבעוד יום וגם יש לה קולה דלוה ופורע בתענית אחר וזהו דוקא אם קיבל על עצמו בלשון תענית בעלמא. ולפי&quot;ז אם לא קיבלה מבעוד יום א&quot;צ להתענות כלל ולא דמי למי שציער עצמו מן הבשר ויין דהתם אסר על עצמו איסור חפצא. "	סימן תקסב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שלא קיבל מבעוד יום אבל רוצה להתענות, האם יכול להתפלל עננו?	"המרדכי הביא ר&quot;י דס&quot;ל שיכול לומר עננו דלא גרע מתענית חלום דיכול לומר עננו בלא קבלה [ולפי הב&quot;ח דוקא אם קבלו בלילה, והחיי&quot;א מקיל אפי&#x27; כשלא קיבל כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)], אבל תוס&#x27; (תענית י&quot;א ע&quot;ב) והראבי&quot;ה חולקים על הר&quot;י וס&quot;ל דאינו אומר עננו [ואפ&quot;ה יש שיטה לקמן (סעי&#x27; י&#x27;) דאם הרגיש שבאמצע היום לא אכל כלום יכול לקבל תענית עכשיו עד סוף היום ויאמר עננו במנחה, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דצריך קבלה קודם שהתחיל התענית והתם לא התחיל אלא בסוף היום משא&quot;כ הכא מתחילה רצה להתענות למחר אלא ששכח לקבלה מבעוד יום וא&quot;כ מיד בלילה התחיל התענית [שהתענית מתחיל בלילה אלא שמותר באכילה (ב&quot;י לקמן בשם הר&quot;ן, גר&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)] והוא לא קיבלה קודם לכן {ולפי&quot;ז אם החליט באמצע הלילה שהוא רוצה להתענות למחר זהו כמו סעי&#x27; י&#x27; דהוי קבלה קודם שהתחיל להתענות}], והרמ&quot;א הכריע שיחיד יכול לומר עננו [וכמ&quot;ש לעיל לגבי תענית עד מנחה], והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; בתרתי לריעותא [לא קיבל מבעוד יום וגם מתענה עד חצות] יכול לומר עננו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) מצדד כהחיי&quot;א דבתרתי לריעותא לא יאמר עננו ולפיכך באופן זה ידלג תיבות צום תעניתנו"	סימן תקסב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לקבל תענית במנחה בשבת?	"כן, ויאמר רק הריני בתענית נדבה למחר ולא יאמר התחינה (תוס&#x27; ע&quot;ז ל&quot;ד ע&quot;א, מו&quot;ק, שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תקסב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לשון קבלת תענית?	"הריני בתענית יחיד מחר יהי רצון שתהא תפילתי ביום תעניתי מקובלת (שו&quot;ע), ובדיעבד מהני אפי&#x27; אם אמר סתמא הריני בתענית מחר דמסתמא דעתו על תענית יחיד ולא כתענית ציבור (ב&quot;י סי&#x27; תקס&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן תקסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לקבל להתענות למחר?	"זהו סדרי קדימת זמנים לקבל תענית:&lt;br&gt;1) תפילת מנחה - לתוס&#x27; בברכת שומע תפילה [וכיון שאומר יהי רצון וכו&#x27; אינו שייך לשומע תפילה (גר&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)], ולרש&quot;י בסוף התפילה קודם שעוקר את רגליו אבל לא בשומע תפילה משום הפסק (גר&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ולהלכה הרמ&quot;א פסק כרש&quot;י שיקבל בסוף התפילה אבל טוב להרהר הקבלה בברכת שומע תפילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ודייק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) דעדיף טפי במנחה קטנה אבל מבואר מרש&quot;י דמהני אפי&#x27; במנחה גדולה דלא אתי אלא לאפוקי מתפילת שחרית (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) [והביה&quot;ל (ד&quot;ה אימתי) הביא הריטב&quot;א דקבעוה דוקא בתפילה לעשות קבע דומיא דקידוש והבדלה דקבעום בתפילה או על הכוס, ועוד טעם מהאשכול כדי שיבקש בתפילה שתתקבל תעניתו]&lt;br&gt; 2) אחר מנחה - הביה&quot;ל (ד&quot;ה אימתי) בתחילה כתב דלכתחילה יכול לקבל התענית אחר מנחה דהרי הוא יותר סמוך לזמן התענית אבל אח&quot;כ מדייק מהראשונים דעדיף טפי לקבלו בשעת תפילת מנחה אבל בדיעבד בודאי מהני אחר מנחה, וכ&quot;כ הב&quot;ח ומג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) ומ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז)&lt;br&gt;3) קודם מנחה - אע&quot;פ שרש&quot;י והרא&quot;ש והמחבר משמע דצריך לקבל התענית דוקא בתפילה מנחה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), מ&quot;מ מבואר מכמה ראשונים [ראבי&quot;ה, אור זרוע, הגהות מיימוניות, מרדכי] דיכול לקבל התענית כל זמן המנחה דס&quot;ל דשמואל מודה לרב דמותר לקבל תענית קודם מנחה ורב ס&quot;ל דצריך לקבלו דוקא קודם מנחה ולא בתפילת מנחה [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תקס&quot;ג], ולפיכך כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה והוא) אם איחר להתפלל מנחה עד סמוך לשקיעה טוב יותר לקבל התענית קודם מנחה ויקבל עוד הפעם באמצע תפילת מנחה&lt;br&gt;4) בין השמשות - הביה&quot;ל (ד&quot;ה אימתי) מסתפק אם מהני קבלה בשעת בין השמשות"	סימן תקסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מתפלל עוד מנחה לתשלומין לשחרית?	כתב הא&quot;א מבוטשאטש שיכול לקבל התענית באיזה שירצה ואולי לכתחילה עדיף לקבל התענית בראשונה	סימן תקסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל התענית בהרהור?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) אם החליט בלבו לקבל התענית הוי קבלה אבל אם רק היה בדעתו להתענות לא מקרי קבלה עד שיתחיל להתענות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) מסתפק בכה&quot;ג שהתחיל להתענות אם מקרי תענית ע&quot;י קבלה {ונראה להביא ראיה מעניית אמן למי שברך על בה&quot;ב דאמרינן דהוי כקבלה אם רוצה להתענות, ואם מתענה מקרי תענית ע&quot;י קבלה}"	סימן תקסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מנדר ושבועה דאינו אוסר עד שיוציא בשפתיו?	"כתב ר&quot;ת (תוס&#x27; ע&quot;ז ל&quot;ד ע&quot;א) דתענית הוי בכלל נדיב לב דמהני אפי&#x27; במחשבה, וביאר הרא&quot;ש דילפינן כל עניני נדרים מהדדי וגבי צדקה אשכחן דמהני אפי&#x27; כשגמר בלבו, והקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) שהטור בחו&quot;מ (סי&#x27; רי&quot;ב) הביא תשובת הרא&quot;ש אם דעתו להקדיש שדה לצדקה לא הוי הקדש עד שיוציא בשפתיו והא דכתיב כל נדיב לב היינו בקדשים וחולין מקדשים לא ילפינן ובזמן הזה כל הקדשות הוו חולין, ותי&#x27; הט&quot;ז דר&quot;ת עצמו ס&quot;ל דילפינן אפי&#x27; נדרי צדקה מפסוק כל נדיב לב דמהני במחשבה ולא דמי לשבועות אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דלא ילפינן כל נדרים אלא הקדש ממש ולא צדקה ואפ&quot;ה תענית מקרי הקדש ממש דהוי כאילו מקריב חלבו ודמו לגבוה (עי&#x27; במ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א דקיצר בדבריו)"	סימן תקסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לקבל התענית בלי נדר?	"כתב החת&quot;ס (ע&quot;ז ל&quot;ד ע&quot;א) בשם הגר&quot;נ אדלר שתענית שיכול לאכול בכל שעה שירצה אינו תענית [ובא לאפוקי עצה של החיד&quot;א (מורה באצבע סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; קכ&quot;ז) שיכול להפסיק תעניתו באמירת מזמור לדוד ה&#x27; רועי דאין אלא כתענית שעות, אבל עי&#x27; בספר כל נדרי (פ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ח) דהרבה סוברים דמהני עצה זו, וכן נראה דהוא כ&quot;ש מקבלת תענית בלי נדר], ועל כן הרבה אחרונים (שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ל, אז נדברו חי&quot;ד סי&#x27; מ&quot;א (ב&#x27;), קובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ז) סברי דצריך לקבל התענית בתורת נדר ולא יאמר בלי נדר, אבל התשובות והנהגות (ח&quot;ב סי&#x27; רנ&quot;ה) כתב דא&quot;צ תוקף של נדר וסגי אפי&#x27; בקבלה בלי נדר דעדיין יש עליו חיוב משום מוציא שפתיך תשמור, וכן משמע מחכמ&quot;א (כלל ק&#x27; סעי&#x27; ו&#x27;) והערוה&quot;ש (יו&quot;ד סי&#x27; רכ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ט) דמהני קבלת תענית בלי נדר, ובאמת כן מבואר משו&quot;ע (יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) דמתיר נדרי תענית בחרטה שלא קיבל התענית בלי נדר, עי&#x27; ספר כל נדרי פ&quot;י, ויש להדגיש דכל זה מיירי לגבי העצם תענית אבל לגבי הקבלה להתענות מבואר מעניית אמן דבה&quot;ב דא&quot;צ קבלה בתורת נדר דהרי יכול להחליט אח&quot;כ אם רוצה להתענות אבל לאחר שהתחיל להתענות אז נחשב נדר ואינו מותר בלא התרה"	סימן תקסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל כמה תעניתים 1) רצופין 2) שאינן רצופין [כגון בה&quot;ב]?	"1) הוי קבלה אחת לכולם ואומר עננו בכל תפילת מנחה [בין כשאוכל בלילה בין כשמתענה אף בלילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), ומסתמא דעתו לאכול בלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)], ולאפוקי מדעת הרוקח דס&quot;ל דהוי כיום אריכתא של תענית ויאמר עננו רק ביום אחד (ב&quot;י) 2) הרא&quot;ש מסתפק אי הוי קבלה לכולם, אבל הרמ&quot;א הביא שנוהגין להקל דהוי כקבלה אחת לכולם [והמנהג הוא בקבלת ציבור דבה&quot;ב ואינו ראיה לקבלת יחיד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ד)], ולפיכך כשעונה אמן למי שברך לבה&quot;ב הוי קבלה לכולם וא&quot;צ לחזור ולקבל התענית במנחה דלפניו [ומצד שני אינו קבלה גמורה ואם אינו רוצה א&quot;צ להתענות, ולפי המחמירים בקבלה בהרהור צריך ליזהר שלא להרהר לקבל התענית בשעת עניית אמן] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), ודלא כאלו שטועים ואינם עונים אמן דהרי עניית אמן אינו קבלת תענית, ואפי&#x27; להמחמירים דהוי קבלה בהרהור יש עצה לחשוב שאינו רוצה לקבל התענית (פמ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן תקסב סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קיבל ב&#x27; תעניות רצופות עם הלילה שביניהם ואכל בלילה שביניהם?"	"כתב הב&quot;י בשם הכל בו בשם הראב&quot;ד דאיבד תעניתו ואינו מתפלל עננו וצריך להשלים ב&#x27; ימים אחרים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ה), וכן הוא במג&quot;א ומ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקס&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן תקסב סעיף ז-ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קיבל להתענות למחר, מה הדין אם בלילה שלאחריו נמלך להתענות עוד יום?	"אע&quot;פ שלן בתעניתו לא נחשב כיומא אריכתא ויום שני הוי תענית בלא קבלה ואינו יוצא בה ידי חובתו ואינו אומר בו עננו [דהתחיל להתענות קודם הקבלה] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27; - מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), וזהו רק לדעת המחבר אבל לפי הרמ&quot;א לעיל (סעי&#x27; ה&#x27;) יחיד יכול לומר עננו אפי&#x27; בלא קבלה כלל מידי דהוי אתענית חלום וה&quot;נ יכול להתפלל עננו (מ&quot;ב סס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן תקסב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא התחיל להתענות עד שקיבל התענית בלילה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) אז אפי&#x27; להמחבר בסמוך (סעי&#x27; י&#x27;) לפי הדעה ראשונה יכול לומר עננו דהוי כמו קבלה לתענית שעות, אכן הבגדי ישע ובית מאיר סברי דשאני התם שהוא באמת תענית שעות אבל הכא הוא מתענה יום שלם ואינו יכול לומר עננו לפי המחבר [אבל לפי הרמ&quot;א בכל אופן יכול לומר עננו] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן תקסב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הציור דיכול להתפלל עננו אפי&#x27; בתענית שעות?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-4d8139de04952b1509a85edf4d1f604373484ed2.jpg"">"	סימן תקסב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להתענות אם כבר אכל היום?	"הירושלמי ס&quot;ל דאפ&quot;ה שייך תענית שעות, וכן נקט הרמב&quot;ם, והב&quot;י הביא הראבי&quot;ה דמסתפק אם הבבלי חולק על הירושלמי או דלמא הירושלמי אינו מיירי לגבי תפילת עננו דפשוט דאינו אומרה אלא דמקרי נדר וצריך לקיים דברו, וכ&quot;כ המחבר (סעי&#x27; י&quot;א) דנקרא תענית רק לענין שצריך להשלים נדרו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ח)"	סימן תקסב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל רק להתענות עד חצות או מחצות עד סוף היום ואינו מתענה כל היום?	"כתב המחבר דאין זה תענית שעות ואינו יכול לומר עננו אבל עדיין צריך לקיים נדרו שלא לאכול בחצי היום [ולא אמרינן דאינו קבלה כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)], וזהו דוקא לדעת המחבר אבל לפי הרמ&quot;א יש חשיבות לתענית שעות עד חצי היום ויכול לומר עננו וכמ&quot;ש לעיל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) {אבל מי שקיבל להתענות מחצות עד סוף היום ואכל בבקר משמע דאפי&#x27; הרמ&quot;א מודה דאין זה תענית שעות ואינו יכול לומר עננו בתפילת מנחה}"	סימן תקסב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקבל תענית שגוזרין על הציבור?	"הרא&quot;ש ס&quot;ל דאין צריך לקבלו [ותמה הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ז) א&quot;כ למה מסתפק הרא&quot;ש לעיל (סעי&#x27; ח&#x27;) אם צריך לקבל כל תענית ותענית כשאינן רצופין, ותרצו המאמר מרדכי והא&quot;ר דגזירת ציבור אלימי ופשוט דאינן צריכים קבלה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב)], אבל הר&quot;ן ס&quot;ל דזהו דוקא בארץ ישראל שיש להם נשיא ודיינים סמוכים משא&quot;כ בבבל אמרינן אין תענית ציבור בבבל וצריך לקבלו [אבל מודה דהתעניות שבפסוקים א&quot;צ לקבל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;), ואפי&#x27; כשצריך קבלה אינו כקבלת ביחיד שצריך להיות בשעת מנחה אלא יכול לקבלו בכל זמן וכמ&quot;ש בבה&quot;ב שמקבלין אותם בשחרית בשבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ב)]. להלכה, המחבר סותם כהרא&quot;ש ואח&quot;כ הביא שיטת הר&quot;ן, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&#x27;) דראוי להחמיר כהרא&quot;ש להתענות אפי&#x27; בלא קבלה {אבל מצד שני ראוי לכתחילה לקבלה בפירוש לצאת אף לדעת הר&quot;ן [וזהו בתעניות ציבור שאינם מפורשים בפסוקים]} "	סימן תקסב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שקיבל תענית 1) אם אינו עושה דבר רשות 2) אם אינו עושה דבר מצוה 3) אם הקב&quot;ה מצילו מצרה או יצליח דרכיו?	"1) המחבר הביא רבינו ירוחם דהוי אסמכתא וכמ&quot;ש בסנהדרין (כ&quot;ה ע&quot;א) בקבלת נזירות ואינו מחויב להתענות, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) השיג עליו דלגבי צדקה אמרינן דלא הוי אסמכתא [כיון דנתינת צדקה הוי דבר מצוה] וחייב ליתן הצדקה ודוחק לחלק בין תענית וצדקה [וי&quot;ל דבתענית מקרי חוטא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ג)], והבגדי ישע ונהר שלום מצדדין דאע&quot;פ שרבינו ירוחם משוה תענית לצדקה (וכמ&quot;ש המ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) מ&quot;מ המחבר מחלק ביניהם ורק מחמיר בצדקה ולא בתענית (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז), ולמעשה הכריעו האחרונים להחמיר אפי&#x27; בתענית (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז) {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סעי&#x27; ו&#x27;) בשם הט&quot;ז דיש מח&#x27; ראשונים אם תענית חמיר טפי מצדקה או שוה לצדקה} 2) הוי לזרזו למצוה ואינו אסמכתא וצריך לקיימו (רבינו ירוחם, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה) וכמ&quot;ש בסוף נדרים (גר&quot;א ס&quot;ק מ&#x27;) 3) ילפינן מיעקב אבינו דאינו אסמכתא וצריך לקיים דבריו (רבינו ירוחם, שו&quot;ע), דבזכות שהצליח גמר ומקני (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז)"	סימן תקסב סעיף יג		
